ארכיון יומי: 17 בינואר 2013

נפגעי פעולות איבה

נפגעי פעולות איבה

נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם זכאים, על פי החוק, לתגמולים כספיים ולהטבות שונות, המיועדים לסייע להם ולתמוך בהחלמתם – כגון תגמולים חודשיים, שיקום, מענקים שנתיים ומענקים חד פעמיים. הזכאות נקבעת על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה התש"ל- 1970. התגמולים הכספיים נקבעים על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959, והם מחושבים בדרך כלל על פי שכרם של עובדי מדינה בדירוג המנהלי ומתעדכנים בהתאם לעדכונים במשק (הסכמי עבודה או תוספות יוקר).

מדריך לנפגעי חרדה

תנאי זכאות

קשר מיידי לאחר האירוע
החזר הוצאות לבני המשפחה

הגשת תביעה לתגמול בתקופת הטיפול הרפואי (תט"ר)
תגמול בתקופת הטיפול הרפואי (תט"ר)
טיפול רפואי

טיפול פסיכולוגי

הגשת התביעה לתגמול נכות
קביעת דרגת הנכות
סימולטור לחישוב דרגת נכות משוקללת
ערר על החלטת הוועדה הרפואית
תגמולי נכות
תשלומים מיוחדים לנכים שאין להם הכנסות

בחירה בין תגמולים
הטבות ומענקים

סיוע מיוחד לעיוורים

תגמולים והטבות לנכים המתגוררים בחוץ לארץ
ערעור על החלטת המוסד
סיוע בשיקום

תגמולים והטבות למשפחות הנספים בפעולות איבה
מהי פגיעת איבה ?
אפשרות לקבל יותר מקצבה אחת

כל הזכויות שמורות לביטוח לאומי

גמלת נכות מעבודה – שיעורי גמלת נכות מעבודה

גמלת נכות מעבודה – שיעורי גמלת נכות מעבודה

קצבת נכות מעבודה משולמת מדי חודש ב-28 בחודש, לזכות חשבון הבנק של המבוטח לפי הרשום בטופס התביעה לקצבה.

תעודת נכה
מי שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות (קבועה) בשיעור של 20% ומעלה, יעניק לו המוסד לביטוח לאומי תעודת נכה.

חבר קיבוץ או מושב שיתופי רשאים לבקש  שקצבתם תשולם לחשבון הקיבוץ או המושב השיתופי.

נכה עבודה שדרגת נכותו 100% יקבל קצבה חודשית בסכום דמי הפגיעה המגיעים לו ליום כפול 30 (מקסימום קצבת הנכות מעבודה לחודש 32,228 ש"ח (החל ב- 01.01.2013)  למבוטח השכיר ולמבוטח העצמאי). קצבת הנכות משתנה בדרך כלל בכל שנה ב-1 בינואר, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן.

מענק הנכות מעבודה וכל תשלום חד פעמי אחר משולמים אף הם לזכות חשבון הבנק של המבוטח לפי הרשום בטופס התביעה לקצבה.
סכום המענק שווה לקצבה חודשית כפול 43. אם לאחר שהזכאי קיבל את המענק, הוחמר מצבו ונקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 20% ומעלה, הוא יקבל קצבה חודשית, וסכום המענק העודף ינוכה מן הקצבה.

פגיעה בעבודה שאירעה לפני 1.4.2006 ותביעה למחלת מקצוע שהוגשה לפני 1.4.2006

נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור של 100% – 5%  – יקבל קצבה חודשית.נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור של 5% – 20%  – יקבל מענק חד פעמי.נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור של 100% – 20% – יקבל קצבה חודשית.נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור הפחות מ-5% אינו זכאי לגמלה.פגיעה בעבודה שאירעה ב-1.4.2006  ואילך ותביעה להכרה במחלת מקצוע שהוגשה ב- 1.4.2006 ואילך:נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור של 100%-9% – יקבל קצבה חודשית.נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור של 9% – 20% – יקבל מענק חד פעמי.נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור של 20% – 100% – יקבל  קצבה חודשית.נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור הפחות מ-9% אינו זכאי לגמלה.נכה עבודה שדרגת נכותו מזכה אותו בקצבה חודשית, יקבל קצבה בשיעור אחוזי דרגת נכותו מסכום הקצבה שהיה מקבל אילו היתה דרגת נכותו 100%. לדוגמה: מי שדרגת נכותו 50% יקבל קצבה בסכום חצי הקצבה שהיה מקבל אילו היתה דרגת נכותו 100%.מענק מוגדל: מבוטח (חוץ מבן קיבוץ) שנפגע בעבודה לפני שמלאו לו 21 שנים, והוא זכאי למענק נכות חד פעמי מעבודה, ישולם לו מענק בשיעור מוגדל, כאילו היתה הכנסתו החודשית בסכום השכר הממוצע, 8,828 ש"ח (החל ב- 01.01.2013) 

הכנסה (מעבודה או מכל מקור אחר) שיש למקבל קצבת הנכות מעבודה אינה משפיעה על שיעור הקצבה המגיעה לו.
כל הזכויות שמורות למוסד לביטוח לאומי

נכות – ערעור על אחוז הנכות הרפואית/ דרגת אי-הכושר/ אחר

נכות – ערעור על אחוז הנכות הרפואית/ דרגת אי-הכושר/ אחר
– ערר על אחוז הנכות הרפואית.
– ערר על דרגת אי הכושר.
– ערעור על החלטות אחרות של פקיד התביעות.
ערר על אחוז הנכות הרפואית

מי שנקבעו לו פחות מ–80% נכות רפואית, או דרגת אי-כושר שאינה עולה על 74%, רשאי לערער על אחוז הנכות הרפואית לפני ועדה רפואית לעררים.

את הערר יש למסור לסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום המגורים, בכתב ובצירוף נימוקים, בתוך 60 ימים מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד בדבר אחוז הנכות הרפואית.

הוועדה הרפואית לעררים רשאית לאשר את אחוז הנכות הרפואית שקבע הרופא המוסמך או לשנותו (להגדילו או להפחיתו).

החלטת הוועדה הרפואית לעררים סופית, ואין לערער עליה אלא בשאלות חוק בלבד לפני
בית הדין האזורי לעבודה.

את הערעור יש למסור לבית הדין בתוך 60 ימים מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד בדבר החלטת הוועדה הרפואית לעררים. 

ערר על דרגת אי–הכושר
מי שנקבע לגביו שלא איבד מכושרו להשתכר או שאיבד פחות מ 50% מכושרו להשתכר, וכן מי שנקבעה לו דרגת אי–כושר שאינה עולה על 74%, רשאים לערער על דרגת אי–הכושר לפני ועדה לעררים.

את הערר יש למסור לסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום המגורים, בכתב ובצירוף נימוקים, בתוך 60 ימים מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד על ההחלטה בדבר דרגת אי–הכושר.

הוועדה לעררים רשאית לאשר את דרגת אי–הכושר שקבע פקיד התביעות או לשנותה (להגדילה או להפחיתה).
החלטת הוועדה לעררים סופית, ואין לערער עליה אלא בשאלות חוק בלבד לפני בית הדין האזורי לעבודה.

את הערעור יש למסור לבית הדין בתוך 60 ימים מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד בדבר החלטת הוועדה לעררים.

ערעור על החלטות אחרות של פקיד התביעות
על החלטה של פקיד התביעות שאין עניינה בדרגת אי–הכושר, כגון על החלטתו בדבר תקופות העבודה של המבוטח, גילו, השכלתו, הכנסותיו מעבודה או שלא מעבודה – אפשר לערער לפני בית הדין האזורי לעבודה. את הערעור יש למסור לבית הדין בתוך 12 חודשים מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של פקיד התביעות בדבר החלטתו.

כל הזכויות למוסד לביטוח לאומי

בתי דין לערעורים -סיוע משפטי

בית הדין הארצי, ירושלים

בתי הדין האזוריים לעבודה

הלשכות לסיוע משפטי

סיוע משפטי

כל הזכויות שמורות למוסד לביטוח לאומי

ערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי

ערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי

אם החלטת המוסד לביטוח לאומי אינה מניחה את דעתך,
אתה רשאי לערער עליה לפני בית הדין לעבודה.
את הערעור עליך למסור לבית הדין לעבודה בתוך 12 חודשים מיום שקיבלת את ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי בדבר החלטתו.

בית הדין הארצי, ירושלים

בתי הדין האזוריים לעבודה

הלשכות לסיוע משפטי

סיוע משפטי

כל הזכויות שמורות לביטוח לאומי

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – היעדרות לשם לימודים בחוץ לארץ), התשס"ט–2009

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת           סופה לנדבר

                                                 דניאל אילון

                                             משה (מוץ) מטלון

                                                            חמד עמאר

                                                            רוברט אילטוב                                    

                                                         פ/85/18                                  

 

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – היעדרות לשם לימודים בחוץ לארץ), התשס"ט–2009

תיקון סעיף 58
1.
בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994[1], בסעיף 58(א), בהגדרה "שנת היעדרות", אחרי פסקה (7) יבוא:
"(8)     תקופה שבה שהה אזרח מדינת ישראל מחוץ לישראל למטרות לימודים במוסד להשכלה גבוהה שהכיר בו המנהל לעניין זה.".

דברי הסבר

לפי חוק ביטוח בריאות, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק), אדם השוהה מחוץ לישראל למשך תקופה של שתי שנות היעדרות, לא יהיה זכאי מרגע חזרתו לארץ לשירותי בריאות למשך תקופה של חודש כנגד כל שנת היעדרות.

מטרת הצעת החוק היא לפטור את אזרחי ישראל השוהים מחוץ לישראל לתקופה ממושכת למטרות לימודים אקדמאיים או השתלמות במוסדות מוכרים להשכלה גבוהה, מתשלום דמי ביטוח בריאות, ומתקופת ההמתנה הנדרשת מהם לשם קבלת שירותי בריאות עם חזרתם לארץ.

אזרחים ישראלים שוהים תקופות ממושכות מחוץ לישראל למטרות לימודים אקדמאיים או השתלמויות, ומחויבים בתשלום דמי ביטוח בריאות במדינות שבהן לומדים. אף על פי כן, לפי החוק הם מחויבים לשלם דמי ביטוח בריאות גם בישראל עבור התקופה בה נעדרו, למרות שהם לא נהנים ולא צורכים שירותי בריאות בארץ.

המצב הקיים כיום "מעניש" סטודנטים אזרחי ישראל ששוהים מחוץ לישראל לתקופות ממושכות: פעם אחת בחיוב בתשלום עבור שירות רפואי שהם לא מקבלים בפועל, ופעם שנייה בתקופת ההמתנה הנדרשת מהם עד לקבלת זכאות לטיפול רפואי, וזאת אפילו אם הם מסדירים את חובותיהם מייד עם חזרתם לארץ.

במקרים רבים הבעיה מתגלית רק כשהסטודנט חוזר לארץ ומתבקש לשלם דמי ביטוח בריאות עבור כל תקופת היעדרותו – ולעיתים מסתכמים החובות באלפי שקלים, אותם נאלץ לשלם הסטודנט בתקופה הקשה ביותר עבורו – עם חזרתו לארץ עוד בטרם התחילו לעבוד ולהשתכר.

תיקון החוק המוצע יביא גם לכך שתבוטל כליל "תקופת ההמתנה", קרי: התקופה שבה השבים לישראל אינם זכאים לשירותי בריאות.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת חנא סוויד (פ/2088/17) ועל ידי חברת הכנסת סופה לנדבר (פ/2472/17).

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים אורון (פ/2033/17).

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09

 


[1] ס"ח התשנ"ד, עמ' 156.

כל הזכויות שמורות לכנסת ישראל

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העברת קצבת שאירים לילד שמלאו לו 18 שנים), 2009

הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת סופה לנדבר
רוברט אילטוב
משה (מוץ) מטלון
חמד עמאר
דניאל אילון
פ/92/18
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העברת קצבת שאירים לילד שמלאו לו 18 שנים),
התשס"ט–2009
תיקון סעיף 252
1.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995[1], בסעיף 252, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) תוספת לפי סעיף קטן (ב), המשתלמת בעד ילד כהגדרתו בסעיף 238 שמלאו לו 18 שנים, תשתלם לידיו של הילד, אלא אם כן ביקש הילד כי התוספת תשתלם לאלמן או לאלמנה.".
דברי הסבר
כיום מקבלים אלמן או אלמנה קצבת שאירים בעד ילדם, קצבה אשר נועדה לסייע להם בכלכלת הילד, במיוחד במשק בית שעבר אסון (פטירה) ויש לו מפרנס אחד בלבד, במקרה הטוב.
הזכאות לקבלת הקצבה היא כמובן של ההורה שהוא האפוטרופוס של הילד ואשר אמור לדאוג לו.
לצערנו, יש מקרים מזעזעים בהם אחד ההורים נפטר, ואילו ההורה השני מתנכר לילד או בכלל לא בקשר איתו.
נוצר מצב שבו הילד היתום, שזקוק לסיוע יותר מילד אחר, סובל מכך שההורה שנותר בחיים מתנכר לו ולעיתים כלל לא גר עמו או מכלכל אותו, ובכל זאת ההורה המתנכר והבעייתי יהיה זכאי על פי החוק הקיים לקבל קצבה על חשבון הילד, גם כאשר הוא מתנכר לו כאמור.
יצוין כי לפי הגדרת "ילד" בסעיף 238, קצבת שאירים משולמת בעד ילד גם לאחר הגיעו של הילד לגיל 18, במקרים המנויים באותה הגדרה, כדוגמת גיוס לצה"ל.
התיקון נועד לוודא כי מגיל 18 בו הילד מגיע לבגרות, הקצבה מגיעה לידיים הנכונות, דהיינו ישירות לילד. בתור בגיר אין כל סיבה או מניעה להעברת הכסף לידי הילד עצמו, שהוא כבר חייל בצה"ל וכו', אלא אם כן הביע הילד את נכונותו בכתב למוסד כי הכסף יישאר בידי הורהו.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת סופה לנדבר (פ/3343/17).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09

[1] ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.

כל הזכויות שמורות לכנסת ישראל