הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת ילד לעניין קצבת שארים), התשע"ג–31.07.2013

פר פנימי: 487204
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים:      חברי הכנסת ,נסים זאב,  מאיר שטרית,יריב לוין, איתן כבל,                                  משה זלמן פייגלין, אברהם מיכאלי, דב ליפמן,יעקב מרגי,                                      מנחם אליעזר מוזס,מנון כהן, מירי רגב, פנינה תמנו-שטה,                                    יעקב ליצמן,משולם נהרי,יחיאל חיליק בר, שמעון אוחיון,                                        ישראל אייכלר, גילה גמליאל,  אורית סטרוק, אורי מקלב,                                      יעקב אשר, ישראל חסון,
          פ/1632/19  כאן      1632 BITUACH LUMI CHILDREN                       

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת ילד לעניין קצבת שארים), התשע"ג–31.07.2013

תיקון סעיף 238

1.

בחוק הביטוח הלאומי, בסעיף 238, בהגדרה "ילד", אחרי פסקה (4) יבוא:

 

 

"(4א) לא מלאו להם 21 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש ללימודים במוסד חינוכי, והם מנועים מלעבוד על מנת לכלכל עצמם על פי נהלי המוסד האמור.".

 דברי הסבר

במהלך גיבוש חוק הביטוח הלאומי החל משנת התשי"ד–1953, חלו בהגדרה "ילד" שינויים רבים המתחשבים במצבו הכלכלי של היתום, וביכולתו לפרנס את עצמו עצמאית. באותה שנה נקבעה תקרה של גיל 14 (אלא אם כן מדובר בתלמיד בית ספר) ונקבע מפורשות קריטריון לגבי מי שאינו מסוגל לכלכל את עצמו.

בתיקון מס' 12 (התשכ"ה–1965) הועלתה התקרה לגיל 18. בכל מקרה, לימודים בבית ספר עד גיל 18 הפכו מקובלים, ועבודת נערים בין גיל 14 לגיל 18 ירדה מהפרק.

לאחר חקיקת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח–1968, נוספו מקרים המגדירים את חוסר היכולת לפרנס, כגון סיום לימודים על-יסודיים, או שירות סדיר ושירות לאומי ([נוסח משולב], התשנ"ה–1995), עתודה אדמית (תיקון מס' 8, התשנ"ו–1996), ושירות לאומי לבנים (תיקון עקיף מס' 45,  התשס"א–2001).

החוק אינו כולל נערים שימשיכו ללמוד במסגרת תורנית, למרות שעל פי חוק אסור לבחור ישיבה שתורתו אומנותו לעבוד ולהשתכר.

יתר על כן, לפני עשור ומחצה פסל בג"ץ את תקנות הביטוח הלאומי שהעניקו תקציבים גבוהים יותר להורים ששירתו בצבא (קי"צ – קצבאות יוצאי צבא). הנימוק של בג"ץ היה שאין קשר בין מענקי המדינה לחובת השירות הצבאי. נימוק זה תקף גם לעניין קצבת שארים.

בחור ישיבה יתום ואמו האלמנה נזקקים במידה שווה, ובכל זאת לא יהיו זכאים להמשיך לקבל קצבת שארים. השיקולים היחידים המבדילים בין תלמיד הלומד בכיתה י"ג-י"ד לתלמיד ישיבה אינם קשורים לנזקקות אלא ללגיטימציה החברתית לסוג הלימודים.

המצב הקיים גורם לכך שאלמנות לא יכולות מסיבות כלכליות לאפשר לבניהם ללמוד בישיבה. על פי נתוני משרד הרווחה מדובר בכמאה ועשרים בנים יתומים בלבד המוגדרים כחרדים. המספר עשוי להצטמצם עם קבלת חוק חלופי לחוק טל.

בכל חוק שיחליף את חוק טל יהיה אחוז מסוים או מספר מסוים של בחורים שיקבלו דחיית שירות. ראוי שהבחורים שיכללו במכסה יהיו הראויים ביותר. יש למנוע ממצב כלכלי קשה להיות בעקיפין קריטריון לקביעה מי ראוי ללמוד בישיבה ומי לא. יש להכיר בנזקקות יתום המבקש ללמוד בישיבה ולתת תמיכה כלכלית לאמו, תמיכה השווה לתמיכה שיקבל בן המשרת שירות צבאי או אזרחי. הצעת חוק זו באה לתקן זאת.

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ד באב התשע"ג – 31.7.13

 כל הזכויות שמורות לכנסת ישראל

נשמח לתגובתכם

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.