העובדת הסוציאלית כאובייקט מעבר במות הורה

העובד הסוציאלי כאובייקט מעבר במות הורה

תודה לעודג על אישור פרסום באתר

  על אף הידיעה שהוריהם ימותו במוקדם או במאוחר ושזה הסדר הטבעי של הדברים, ההתמודדות עם מוות של הורה היא תמיד לא פשוטה. ההורה ליווה אותנו מהיום שנולדנו, כשהלכנו לגן ולבית הספר, כשהתגייסנו לצבא,כשנישאנו, כשלמדנו כשהיינו להורים. .התרגלנו לנוכחותו הקבועה.

רבים מתקשים להתמודד עם אובדן הוריהם ומתארים כאב גדול גם לאחר שנים. בתהליך האבל המקובל, רמת הכאב, תכיפותו ועוצמתו הולכים ופוחתים עם הזמן. כאשר פרק זמן ממוצע של שנה הוא הקשה ביותר ובמקרים מסוימים ניתן לצפות להקלה משמעותית בכאב החריף בתוך שנתיים עד שלוש שנים.

לפעמים ההתמודדות עם אובדן ההורה קשורה בתחושת החמצה על כל מה שלא הספיקו להגיד, על התנצלויות שלא נאמרו ועל נושאים שלא לובנו עם ההורה . תחושת החמצה זו גם היא יכולה ללוות ולהטריד את האדם לאורך שנים.
התמודדות עם מוות של הורה היא הכרחית ויש צורך לעבור אותה באופן מיטבי על מנת להתגבר כראוי, להמשיך ברצף ההתפתחות התקין או בשגרת החיים התקינה שאפיינה את האדם לפני כן. ההמשך כאן

מניסיוני,העובדת הסוציאלית  יכולה להוות אובייקט מעבר בתהליך ההסתגלות של הבן או הבת.