האם הפסיכיאטריה נחשבת בצדק לאחד ממקצועות הרפואה? ולמה הסכיזופרניה נותרה בחוץ…

תודה לצביאל רופא על אישור הפרסום כאן

כידוע, הרפואה המערבית נועדה גם לתמוך בחולה וגם לסלק לו את הסימפטומים. ואולם, הרפואה נמדדת בעיקר ביכולתה לבצע במטופליה שינויים משמעותיים שאינם כדרך הטבע. פה טמונה גדולתה ועוצמתה של הרפואה המודרנית.
ברפואה הפיזית כל הזמן עושים שינויים שאינם כדרך הטבע, קוראים לזה ניתוחים, קוראים לזה השתלות, וכיוצא בזה.
האם גם ברפואה הפסיכיאטרית כבר יודעים לעשות במטופלים שינויים דרסטיים, שלפחות נדמים לנו, כשינויים שאינם כדרך הטבע?

לפני שאנסה לענות לשאלה זו רצוני להעיר הערה משלי: אם אין ברפואת הנפש אפשרויות להעניק טיפולים עמוקים המביאים בעקבותיהם שינויים משמעותיים, אז לעניות דעתי, אין לרפואת הנפש זכות להימנות על אחד מענפי הרפואה. שכן, רק לתת תרופות ולהנהן בראש לחולה כשהוא מדבר, זו לא בדיוק רפואה אלא יותר עזרה ראשונה או לכל היותר טיפול מרפאתי מסור, במקרה הטוב.

 

אבל למיטב ידיעתי, רפואת הנפש בישראל אכן מטפלת, להערכתי, בעשרות אלפי מטופלים כל שנה. רבים מאוד מתוכם מקבלים טיפולים יסודיים וארוכי טווח שלעתים גם אינם קלים. טיפולים שכאלה, אכן מצליחים לגרום שינויים 'שלא כדרך הטבע' באישיותו של המטופל. כי בפועל, ורחוק מאוד מעין הציבור, הרפואה הפסיכיאטרית, בלוויית שאר המקצועות הטיפוליים פעמים רבות מספור מצליחה לשחרר עיכובים התפתחותיים באישיותו של המטופל הרבה שנים אחרי היווצרותם, ובכך מעניקה איכות חיים טובה יותר לרוב הגדול של המטופלים השורדים את הטיפולים.

 

אגב, עצם העובדה השוררת, שכמעט כל המטופלים באופן עמוק אינם מסוגלים לראות ולהבין את התהליכים הפנימיים שעברו בטיפול כמו גם את הקשר שבין הטיפול לבונוסים הבלתי הפיכים בהם זכו, אינה סותרת את אשר כתבתי כאן לעיל. שכן מן המפורסמות היא, שבפסיכותרפיה דינמית בפרט, כמו גם בפסיכותרפיה בכלל, רב הנסתר על הנגלה. למעוניינים להבין יותר מומלץ לקרוא את הספר "בגנות הפסיכותרפיה" מאת ג'פרי מייסון (ואולי קצת גם במאמרי: טיפול פסיכולוגי – קורטוב מן הסודות – חלק ב).
כן, דווקא הטיפולים הפסיכודינמיים, הסובלים לאחרונה מביקורת קשה מקולגות למקצוע, מנסים לשנות סדרי בראשית; להביא לצמיחה והתבגרות בסיסית בעיקר באלמנטים המעוכבים התפתחותית.

עם זאת, בכנס המוצלח הקולות בתוכנו (22/10/13) התברר לי ביתר שאת, שטיפולי פסיכותרפיה בעקרון ולאורך עשרות שנים בעקביות, אינם ניתנים לחולים הסובלים מסכיזופרניה, בהתאם למדיניות הפסיכיאטריה הממסדית המסורתית.

ברם, אם אכן זו המדיניות בשטח מקדמת דנא, אז אולי למען הצדק, הפסיכיאטריה פשוט צריכה להכריז קבל עם ועדה על כך שביחס לסובלים מסכיזופרניה אין כלל "רפואה פסיכיאטרית" אלא יש רק "טיפול מרפאתי" – תרופות המשככות סימפטומים שאולי גם קצת מגוננות מפני קריסה, ותו לא. מה דעתכם?

נשמח לתגובתכם

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.