תודה לצביאל רופא על אישור פרסום המידע כאן
לכל מי שמתעניין במה שקרה היום בדיון בג"צ – דליה ואני איננו אנשי בשורות. בית המשפט הוכיח במקרה זה כי הוא חותמת גומי של הממשלה. לא התייחסו במילה אחת לכל הנושאים העקרוניים שבהם התמקדה עתירתנו. אנחנו עתרנו כדי לקבל זכות בחירה במקום האשפוז, אנחנו עתרנו בגלל האפליה הקשה והבלתי מוצדקת כלפינו, אנחנו עתרנו בשל מצבם הקשה של המוסדות הפסיכיאטריים הנובע בין היתר מהיעדר בחירה. במקום להתייחס לכל אלה התמקדו הדיון ושאלות השופטים בנוהל ובסעיפיו השונים – נוהל שהוציא משרד הבריאות כחודשיים לאחר עתירתנו. הנוהל הדרקוני הזה אינו נותן לנו המתמודדים שום בחירה, אלא – כרגיל – גורלנו נתון לחלוטין אך ורק בידיהם של בכירי המערכת הפסיכיאטרית. רק מתי מעט יוכלו להיעזר בנוהל זה, שאינו נותן מענה לכלל האוכלוסייה. ראינו את המראות ושמענו את הקולות ולא האמנו שאנחנו נמצאים בבית המשפט העליון של מדינת ישראל. כאילו השופטים לא קראו כלל את החומר הקשה שהגשנו להם. ואם קראו, לבם עשוי מאבן, והם התעלמו מהדברים. אנחנו הגשנו עתירה שעסקה בסוגיות עקרוניות של זכויות אדם, ואילו השופטים דנו בעתירה אחרת שעסקה בהיבטים טכניים של הנוהל, כך שהשתמע מאי ההתייחסות שלהם כי אין לנו זכות בחירה כלל. כל האירוע היה דומה למצב שבו חולה אנוש מגיע למיון כדי שיצילו את חייו, ובמקום לטפל בו הרופאים דנים במשבר הקואליציוני, כי לדעתם לחייו של החולה הזה אין כל ערך.
כל הזכויות שמורות לצביאל רופא
ethy abrahamy
סיוע בביטוח לאומי וזכויות בעלי מגבלה (נכים)-חינם 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.