מכתב שהגיע במיל .עצוב . חובה לקרוא! יהי זכרו של שי נועם ברוך

פוסט ששותף בפייס, כל הזכויות שמורות לשולח המכתב
מובא כאן כלשונו!
חברים יקרים,
את מספר הפוסטים שלי בפייסבוק אתם יכולים לספור על יד אחת, אבל הפעם אני חייב לשתף אתכם במה שמשפחתי ואני חווינו במהלך החודש האחרון.

כולכם בוודאי מכירים את הסיפור הטרגי של שי נועם, הבחור שנסע לעין גדי בליל הסערה, נתקע עם הרכב ומאז אבדו עקבותיו, עד שגופתו נמצאה ביום שלישי האחרון בים המלח. שי היה בן דודתי, ואני חייב לשתף אתכם בעובדות שהביאו את שי למצב הנורא הזה.
שי היה בן 31 במותו, ילד שנולד ללא מזל, התייתם מאביו בגיל צעיר ובילה את רוב חייו בפנימיה. בגיל 17, לפני גיוסו לצבא, אובחנה אצלו מחלת נפש קשה שדרשה טיפול תרופתי והשגחה בלתי פוסקת.
שי נכנס ויצא מבתי חולים לבריאות הנפש, היו תקופות סוערות יותר ורגועות יותר. אימו של שי הייתה נכה סיעודית שלא יכלה להתמודד עם הטיפול וההשגחה האינטנסיבית ולאורך כל התקופה, אבי שימש עבורו כעוגן ודאג לכל צרכיו. לפני כחמש שנים, הוכנס שי להוסטל שיקומי ״גיבורים״ ברחובות, ושם דאגו לו וטיפלו בו במסירות. קשה לתאר כמה אומללות מצד אחד, והערצה לצוות המטפל יש במקום כזה. מצבו של שי נע ונד אך הוא היה בהשגחה וטיפול מסור.
ההוסטל בו התגורר שי מיועד לאנשים עד גיל 30, וכשהגיע לגיל זה, נערכה ועדה במשרד הבריאות שדנה במצבו. והאחראית על סל השיקום של שי, עובדת משרד הבריאות, החליטה להפסיק את סל השיקום של שי, לצמצמו למינימום, בטענה כי ״שי לא מעוניין להשתקם״. התוצאה של ההחלטה הזו הייתה ששי היה צריך לעזוב את ההוסטל, לעבור לגור בגפו, ללא השגחה ופיקוח על מעשיו ועל התרופות שהוא מקבל. ניסינו להאבק בהחלטה, אך ללא הועיל, התשובה של המערכת הייתה שהוא יוכל להסתדר לבד, ״לכו תשכירו לו יחידת דיור״. לשאלה, מה קורה לאנשים האלו שאתם פשוט משליכים לרחוב? , התשובה הייתה, רובם הופכים להומלסים!!!!. המערכת יודעת שהיא שולחת אנשים חולים, ללא פיקוח לגור ברחוב !!

לפני כחודש, שי עבר לגור ביחידת דיור שאבי שכר לו, וניסה לנהל חיים נורמליים. זה לא החזיק מעמד. ללא פיקוח צמוד על מעשיו ועל נטילת תרופות, שי הלך והדרדר, עד שביום חמישי, לפני שבוע, לקח את הרכב שלו (נגיע לנושא רישיון הנהיגה בהמשך), ללא כסף, עם מעט דלק, והחליט שהוא נוסע לאילת (אנו יודעים זאת על פי עדויות של אנשים ששי פגש בדרך). מה עבר לו בראש, לעולם לא נדע. הוא הגיע לירושלים, פילס את דרכו בשלג, והצליח להגיע לאזור עין גדי, שם נתקל במחסום של מע״צ שסגרו את הכביש בגלל השטפונות. הוא תעה בדרך, בלילה חשוך וגשום, נכנס לתוך שמורת עין גדי, לתוך השטח, ונתקע עם הרכב בתעלה שנפערה בשטח. שי ניסה והצליח הגיע לאכסניית עין גדי, שם, לפי העדויות שנאספו ע״י השוטרים, פגש בשומר וביקש לישון במקום. מכיוון שלא היה לו כסף, שי הושלך החוצה לסערה וכנראה בילה את הלילה בחוץ. לפי התמונות שצילם בטלפון שלו (שלא נמצא עד היום), הוא צילם את עצמו ביום שישי ב 06:30 בבוקר, ונראה שמח וטוב לב, כנראה עבר את הלילה בשלום. מה קרה מאותו רגע, לעולם לא נדע.יחידות חילוץ עין גדי, מגילות וערד, עבדו ללא הפסק, ואנו הצטרפנו אליהם בחיפושים לאורך כל ים המלח.

בדיעבד, כאשר נבדקו סרטי הצילום של מצלמות צה״ל שסורקות את ים המלח, נראה שי, ביום שישי בשעה 08:00 בבוקר, עומד על שפת ים המלח בגשם שוטף, המצלמה עושה עליו זום!!! , רואים אותו מוריד את המעיל ונכנס למים!!! לאחר שלושה ימים, נמצאה גופתו צפה במי ים המלח, כ 20 קילומטר צפונית לעין גדי.

1. בפעם הבאה שאתם רואים מתנדב מאחת מיחידות החילוץ הללו, פשוט תעמדו, תגידו תודה ותצדיעו. לא פחות. האנשים האלו מלאכים! משקיעים מזמנם הפרטי, ובעצם ממלאים חלל עצום שהמדינה הייתה צריכה לבצע. לאורך כל הימים הארוכים הללו, פגשנו מעט מאוד את משטרת ישראל, והאינטראקציה איתה הייתה מסורבלת, ביורוקרטית, וחסרת כל אפקטיביות. בדיוק ההפך מהחברה מיחידת החילוץ שלא חסכו זמן ומאמצים אדירים למצא את שי. החברה הללו זקוקים לתרומות כדי להמשיך ולספק את השירות הנפלא הזה לכל נזקק, אם אתם יכולים, בבקשה תתרמו להם.

2. איפה השכל הישר של אנשים מתחבא? מה עובר על העובדת הסוציאלית, האחראית על סל השיקום של שי, שבמו ידה ביטלה את כל סל השיקום שלו, ובכך בעצם, גרמה לזה ששי היה צריך לעבור לגור בגפו, ללא פיקוח ושמירה, רק אלוהים יודע. אני מקווה שהיא מצליחה לישון טוב בלילה, כי אני לא! לא ברור כיצד ניתן פשוט להעיף אדם חלש, שלא יכול להגן על עצמו (מעצמו), לרחוב, ולצפות שמשהו אחר (או הוא עצמו), יטפל בו? שי היה חולה קשה. היה קשה מאוד לטפל בו, ונדרשו הרבה סבלנות ואורך רוח לטיפול בו, אבל, הוא היה בן אדם!. חולה!!!! ואנשים לא זורקים לרחוב כמו חפצים משומשים. הטענה הטיפשית של משרד הבריאות שהופיעה בתכנית הרדיו של גיא זוהר, שם אבי דיבר, הייתה שלא ניתן לדון במקרה של שי עקב חסיון רפואי, ו״שלא ניתן להכריח אדם לשהות בהוסטל ללא רצונו״. אם אני מתאשפז בבית חולים, ואני רוצה לצאת בניגוד לדעת הרופא, הוא מחתים אותי על מסמך שאני מוותר על טיפול רפואי והוא מסיר אחריות. מישהו יכול להראות לי מסמך כזה ששי חתום עליו? ואם חתם, האם הוא כשיר לחתום על מסמך כזה? החברה האלה ממשרד הבריאות יצטרכו לתת הסברים מאוד משכנעים, כי אני ומשפחתי לא נוותר, בעיקר בשביל אלו שעדיין בחיים.
לעניין רשיון הנהיגה, באישפוז האחרון של שי, הועבר מכתב למשרד הבריאות בו מבקשת הרופאה לקחת ממנו את רישיון הנהיגה, שי, החליט שהוא פונה לרופאה הפסיכיאטרית שלו, וזו הוציאה עבורו מכתב נגדי שמבקש להחזיר לו את רישיון הנהיגה. כשאבי ביקש לשוחח עמה על הנושא, הוא נענה בתשובה שאין לו שום מעמד משפטי מולה והיא מסרבת לדון אתו בנושא.

3. החמלה שלנו כחברה זקוקה לשדרוג רציני. מה עבר בראשו של השומר באכסניית עין גדי שהשליך את שי לסופה רק בגלל שלא היה לו כסף? זה לא שהאכסניה הייתה מלאה עד אפס מקום, ועמדו עשרות אנשים בחוץ ללא כסף ובקשו קורת גג. עומד מולך אדם, שבשיחה פשוטה איתו אתה מבין שהוא מבולבל, כל מה שהיה צריך לעשות זה לתת לו לשבת בצד ולחייג 100. פשוט נכון?. החייל/ית שהפעילו את המצלמות שצילמו את שי, עשו עליו זום !! כדי לראות יותר טוב, והמשיכו הלאה בלי לדווח. הסבירו לי שפעלתם לפי הפקודות, שאתם לא מתעסקים עם אזרחים, רק בפח״ע. אין לי טענה אליכם ישירות, אתם בוודאי צעירים שקיבלו פקודה לבצע. הפניה היא למפקדים שלכם, אתם רואים במצלמות אדם, ביום סערה אדירה, עומד על שפת ים המלח, מוריד בגדים ועומד להיכנס למים, זה מסוכן !!!! כמו מחבל . התוצאה אותה תוצאה, שי נהרג. בפעם הבאה שאתם רואים דברים כאלו, תפעלו !!!! אל תתחבאו מאחורי פקודות ונהלים, תשנו אותם. אני מבין שיש אילוצים וקדימויות וכו׳ . תהיו יצירתיים בפתרונות שלכם, תפעילו את החמלה ואת הראש.

אני מבקש מכל מי שהפוסט הזה מדבר אליו, לשתף אותו עם כמה שיותר אנשים. אולי הסיפור של שי ישנה משהו אצל מישהו. אולי בכל זאת המוות שלו לא היה לשווא. אני מאמין בנו, אנחנו כעם צריכים לחזור למה שהיינו פעם, למה שראיתי בים המלח ביום שבת. 150 איש שבאים ומשקיעים מזמנם הפרטי כדי לנסות ולמצא את שי. בלי החמלה והערבות ההדדית שלנו אחד לשני, אנחנו לא ממש שונים מהשכנים שלנו.
שי, אני מקווה שאתה עכשיו רגוע, שליו, שהשדים בראש עזבו אותך לנפשך, אנחנו כאן נמשיך ונוודא שמה שקרה לך לא יקרה שוב
יוני דניאלי

נשמח לתגובתכם

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.