עוטף עזה: במהלך 'צוק איתן' לא הגיע, למרות פניותינו, לטיפול בנפגעי החרדה אף נציג של משרד הבריאות

29 בדצמבר 2015, י"ז בטבת תשע"ו, בשעה 16:15
כך נחשף בוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה קארין אלהרר: צוק איתן השאיר בשטח מאות אזרחים נפגעי חרדה, שלא מקבלים מענה ראוי למצבם הבריאותי

עיריות ורשויות מקומיות בעוטף עזה האשימו היום (שלישי) בוועדה לביקורת המדינה את משרד הבריאות, בחוסר-טיפול מספיק במהלך מבצע 'צוק איתן', בנפגעי חרדה. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה כי "צוק איתן השאיר בשטח מאות אזרחים נפגעי חרדה שלא מקבלים מענה ראוי למצבם הבריאותי. כמדינה שידעה ולצערנו עלולה לדעת עוד לא-מעט מאבקים ומלחמות בהם מעורבת גם אוכלוסייה אזרחית – הטיפול וההיערכות של רשויות המקומיות מעוררים חשש כבד. הדבר לא אמור להטריד רק אותי אלא בעיקר את משרד הבריאות, שלולא טיפול-מנע וקביעת נהלים מסודרים, עלול לקרוס במצבי משבר. הדיון ומסקנותיו יכולים ליצור סדר עדיפויות בין המשרדים וחשיבה לטווח ארוך בכל הקשור להערכות של הרשויות עצמן ומרכזי המגזר שלישי שבגזרתן. מגיעות אליי פניות רבות מהשטח וחשוב שמשרדי הממשלה והרשויות ישמעו את הבעיות הקשות ויטפלו בהם בהקדם, לפני שיהיה מאוחר מדי".

לדברי מירי רזין, נציגת מבקר המדינה, נבדקו בדו"ח האחרון תפקודן של 11 רשויות מקומיות שסביבות רצועת עזה וכן של משרדי הבריאות, החינוך והרווחה במהלך "צוק איתן". לדבריה, חלק ממרכזי התמיכה הנפשית כלל לא נפתחו, חלקם פעלו במבנים שאינם ממוגנים, והורגש מחסור משמעותי במטפלים מקצועיים בילדים נפגעי-חרדה. היא קראה לרשות החרום הלאומית ופיקוד העורף לשקול ליישם מסקנות הדו"ח בכל הארץ, הנמצאת כולה תחת איומי טילים.

ח"כ חיים ילין (יש עתיד), תושב קיבוץ נחל עוז ולשעבר ראש המועצה האזורית אשכול קרא לחזק את מרכזי-החוסן הקהילתיים: "מרכזי החוסן מבוססים על החלטות ממשלה ועל טוב ליבם של פקידים במשרד הבריאות והרווחה. הם אינם בבסיס התקציב ולא מוכרים באופן רשמי כחלק מהרשויות והמועצות שאמורים למנוע פוסט-טראומה. בטראומה מטיל שנפל ליד הבית, צריך לטפל באופן מידי, כי עובד סוציאלי שווה לפעמים יותר מכל רופא, והוא הגורם המקצועי שיקבע את עתידו של אותו הנפגע". ילין הזהיר כי בהיעדר מרכזי חוסן יגיעו נפגעי-חרדה לבתי חולים ויציפו את חדרי המיון.

לדברי נציגת משרד הבריאות, בלה בן גרשון, טרם הספיק הזמן להטמיע את הנוהל שגובש במשרד לטיפול בנפגע החרדה, ואילו הד"ר גד לובין, מנהל בית החולים איתנים, סיפר כי במלחמת לבנון השנייה הוקמו מרכזי דחק לטיפול בנפגעי החרדה, ונוהל הפעלתן הוא של אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, בלי שמשרדי הרווחה והפנים אישרו נטילת סמכויות מהם. יוחאי וג'ימה, נציג משרד הפנים השיב כי אכן הנוהל לא מחייב את הרשות המקומית, עד שלא יוצב נציג משרד הבריאות במרכזי-דחק אלה.

מרים ביבי, נציגת עירית נתיבות, הבהירה כי למרות פניותיהם לא הגיע אף נציג של משרד הבריאות לעיר במהלך 'צוק איתן', אלא נציגי המשרד הסתפקו בהתקשרות טלפונית פעמיים ביום, כדי לקבל נתונים על נפגעי החרדה.

גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, טען כי ישובים הנושקים לגדר הרצועה מחייבים טיפול אחר ופעיל יותר מישובים מרוחקים יותר, ואילו אסנת כהן, אחראית נפגעי פעולות האיבה בביטוח הלאומי, סיפרה על מימון מטעמם לטיפול בנפגעי חרדה, ובמהלך 'צוק איתן' שולמו כ-5 מיליוני ₪ בטיפול בנפגעי החרדה, גם בטרם אלה הוכרו כנפגעים כאלו. לדברי מירב בן ניסים-וידל, מנהלת מרכז חוסן אשכול, אין די משאבים לטיפול בילדים נפגעי חרדה
לצפייה בדיון

כל הזכויות שמורות לכנסת ישראל

 

 

מודעות פרסומת

נשמח לתגובתכם

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s