נחשף בוועדה לביקורת: שילוב ילדים עיוורים בלימודים מתעכב במשך חודשים ארוכים ממניעים טכניים

23 בפברואר 2016, י"ד באדר תשע"ו, בשעה 17:35
יו"ר הוועדה חה"כ אלהרר דרשה תשובות ממשרד החינוך עד יוני למציאת פתרון לשנת הלימודים הקרובה: "אסור שהפרוצדורה תגבר על המהות"

עוד נחשף בדיון כי מנגנון הסיוע לתעסוקה אינו מתאים להעסקת עיוורים, אינו חל על עצמאים והוא מוגבל ומהווה חסם. יו"ר הוועדה אלהרר קראה למשרד הכלכלה ליזום שינוי חקיקה בעניין ולהתאים את הסיוע שהוא נותן לטווחים של אוכלוסייה מיוחדת. במהלך הדיון בישר מנכ"ל משרד הרווחה כי המשרד יפנה לראשונה לכל העיוורים לעדכנם על שירותים המגיעים להם והתחייב לבדוק את נוהל גניזת התיקים בלשכות לשירותים חברתיים הנוגעים לעיוורים
הוועדה לביקורת המדינה קיימה היום (ג') דיון בהיבטים במערך השירותים לאנשים עיוורים, דוח מבקר המדינה 66א. במהלך הדיון דרשה יו"ר הוועדה, חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) תשובות לשיעור המיצוי הנמוך ( 16%) בהדרכה שיקומית, לאחר שסגן מנהל אגף במשרד מבקר המדינה צחי בובליל אמר כי 20 שנים לא נעשה סקר למיפוי צרכים וכי נמצא כי שיעור מיצוי ההדרכה השיקומית עומד על 16% בלבד ב-2014 וכי משרד הכלכלה דוחה לא בצדק את ההתאמות להעסקת עיוורים. היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד תומר רוזנר שאל למה עמותות הנותנות שירות לא יקבלו מידע כאשר אדם עיוור מקבל את ההכרה, כדי שיוכלו להגיע אליו ישירות. ד"ר אילנה גלייטמן, מנהלת השירות לעיוור אמרה כי יש בעיית סודיות וכי לא ניתן להעביר הפרטים ללא חתימה על טופס סודיות. על כך השיב עו"ד רוזנר כי ניתן להוסיף טופס כזה בין שלל הטפסים המוגשים לקבלת תעודת עיוור. מנכ"ל משרד הרווחה אליעזר יבלון הבטיח לבדוק את הרעיון
נושא נוסף בו עסקה הוועדה היה החסמים בתעסוקה: מיכאל מורג יועץ התאמות במטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה במשרד הכלכלה, אמר כי "החלפת ציוד מותאם נעשית לאחר 5 שנים, אם יש החמרה במצבו של העובד והתאמת הציוד אינה עונה עוד על צרכי העובד, המעסיק יכול לפנות גם במהלך ה-5 שנים ולבקש ציוד מותאם."מ-2008 פנו כ-80 מעסיקים עבור 240 עובדים בהיקף של קרוב 2,900,000 ₪. המדובר על כל הגופים בשוק הפרטי. הגופים המבוקרים – נחשבים כגופים ציבוריים ואינם זכאים להשתתפות אלא אם כן שר המשפטים קבע אחרת". עוד אמר כי "אין פניות יזומות אך עשינו קמפיינים ברדיו ובעיתונות וכל חברות ההשמה יודעות ונמצאות אתנו בקשר כולל עמותות במגזרים השונים" על כך הגיב היועץ המשפטי לוועדה עו"ד רוזנר: "המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות הוא אחד החסמים הגדולים ביותר בשילוב עיוורים בשוק התעסוקה. במישור החקיקתי התקנות אינן מאפשרות לרשות מקומית לקבל עזרה בהתאמות סביבת העבודה לאנשים בעלי מוגבלות ראייה. כך למשל משרד הכלכלה דורש התחייבות להעסקה של שנה וחברות סטארט-אפ בעצמן לא יודעות אם הם ישרדו שנה. החמור ביותר היא שההתאמה ניתנת למעסיק – רמפה שמותקנת למעסיק זה מועיל לכלל האנשים שבאים ומנגיש את עסק. בניגוד להתאמות עבור אנשים עיוורים, שם ההתאמה לא מועילה למעסיק או לעובד שיבוא אחריו".
מירב גילי הירש סמנכ"לית המרכז לעיוור, העלתה את נושא הרתיעה מלגשת לשירותי הרווחה: "לאנשים עם עיוורון יש קושי לגשת לרווחה כ"נזקקים". הפתרון הוא לקבל את השירות ישרות מהעמותות". מנכ"ל משרד הרווחה הגיב לדברים: פעם ראשונה שאני שומע שיש רתיעה לפנות אלינו. נוציא הודעה לכל העיוורים לגבי הדרכה שיקומית, שיעדכן אותם על זכויותיהם בתחום.
נושא נוסף שהעלתה היו"ר אלהרר היה "שמירת רצף טיפולי. למה גונזים תיק אם אין קשר במשך שנה עם אדם ומה המשמעות של גניזה? ד"ר גלייטמן מנהלת השירות לעיוור: המשמעות היא שאדם לא ביקש כלום משך מס' שנים ואין בעיה לחדש. אנחנו כבר במערכות ממוחשבות אז אין בעיה לפתוח קוד.
בנושא המפעלים המוגנים, אמרה היו"ר אלהרר כי היא "לא מבינה איך יש פערים בין מפעלים שוני? אם התפוקה זהה והשירות זהה איך אחד מקבל 15 ₪ ואחד -8? האמירה שלכם היא שזו לא עבודה באמת אלא שיקום. אם את אומרת יחסי עובד מעביד- יש חוק שכר מינימום- תשלמו". ד"ר גלייטמן השיבה כי "התפוקה לא זהה. כל העיוורים במפעלים המוגנים הם מעל גיל 50. השכר מחולק לשניים- אחד שיהיה מובטח תמיד גם אם אדם חולה- 9.14 לשעה. כדי לעודד יצרנות יש עידוד לתפוקה- כמה שתפיק יותר תרוויח יותר. ביחס להפנייה למפעל כדי לא לעשות הפלייה- במפעלים שבהם יש עיוורים ומוגבלים אחרים אין איפה ואיפה. כשאדם על כיסא גלגלים ואחד בלי עיניים- אתה לא רוצה ליצור מעמדות. ארגוני העיוורים השיגו תנאים יותר טובים גם מהמשקם וגם ממוגבלים אחרים. מנכ"ל משרד הרווחה יבלון הבטיח לבדוק את כל הטענות.
דיון טעון התפתח סביב השירותים של משרד החינוך. המפקחת הארצית לליקויי ראייה ושמיעה במשרד החינוך שולמית כהן: "להבדיל מכיתה אקוסטית- אנחנו צריכים ללמוד מה הצרכים של הילד וללמד אותו וזה לוקח כמה חודשים. היו"ר אלהרר: למה אי אפשר לעשות זאת מראש? למה הוא לא יכול להגיע כמו כל תלמיד לכיתה א? למה צריך תקנות? מובילים ילד לתחושה עצמית קשה ולכישלון. זו תשובה לא מקובלת תיערכו אחרת לשנה"ל הקרובה. משרד החינוך לא יכול לעכב ילד 3-4 חודשים ממניעים טכניים. אי אפשר שהפרוצדורה תגבר על המהות. אבקש דיווח עד חודש יוני מה נעשה. בנוסף אמרה כי "תעסוקת אנשים עם מוגבלות היא מעבר למשכורת סיבה לקום בבוקר והחסמים היום במערכת קשים מדי. נשקול תיקון חקיקה"
כל הזכויות שמורות לכנסת ישראל

מודעות פרסומת

נשמח לתגובתכם

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s