"ב-98 אחוזים מהמקרים בהם נכשל הליך העסקה של עיוורים הדבר נובע מהעדר הנגשה במערכות הממוחשבות"21 ביוני 2016

ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות חבר הכנסת אורי מקלב
"ב-98 אחוזים מהמקרים בהם נכשל הליך העסקה של עיוורים הדבר נובע מהעדר הנגשה במערכות הממוחשבות"
לרגל ציון יום העיוור הוצגו בוועדה פתרונות טכנולוגיים לשיפור חיי העיוורים ועלה כי פתרונות רבים לא מגיעים ארצה. בעלת לקות ראייה: "בעולם כל חברה שרוצה להשתתף במכרז ממשלתי חייבת להיות נגישה, למה לא בארץ?". יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב: "שהעיוור לא ישאר מאחור"
21 ביוני 2016, ט"ו בסיון תשע"ו, בשעה 14:00
במסגרת אירועי יום העיוור שצוין היום (ג') בכנסת קיימה ועדת המדע והטכנולוגיה דיון מיוחד שעסק בפתרונות טכנולוגיים לעיוורים ושילובם בישראל.
בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב )יהדות התורה): "אני חושב שהלקות המשמעותית ביותר שיש לאדם זה העיוורון, ובלקות הזו אנו עדים להתפתחויות חדשות וקדמה חדשה, יש הזדמנויות רבות ואמצעי עזר משמעותיים ביותר לשירות העיוור ולשילובו, מנגד ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה עלולה גם להגדיל פערים וחובתנו החברתית והאישית לדאוג שהעיוור לא יישאר מאחור".

ח"כ קרין אלהרר יוזמת יום העיוור אמרה: "אני יודעת שהוועדה דנה בנושא הזה גם בלי ימים מיוחדים ואני מברכת על כך. הכנסת ידעה לחוקק חוקים אבל המימוש למרבה הצער לוקה בחסר, ומה שמייחד את היום הזה בכל הוועדות זו עמידה איתנה ובלתי מתפשרת על מימוש הזכויות ווידוי שהחקיקה והתקנות לא היו לשווא".

נתי ביאליסטוק כהן מנכ"ל המרכז לעיוור ציין כי "הטכנולוגיה מתקדמת בקצב שהממסד לא יודע להתמודד אתו, לעיתים אנו נותרים מאחור מהסיבה שהטכנולוגיה הזו בחלקה מאוד יקרה והתקנות לא מתעדכנות. לפי התקנות הנוכחיות שאנו ממתינים לשינויים עיוור יהיה זכאי לצג ברייל פעם בחיים, כאשר ברור שהדבר הזה מתעדכן, מתקדם ומתקלקל, ואנו קוראים לחתימת תקנות העבודה הסוציאלית (תע"ס) בנושא, שיושבות על השולחן".

נציגת משרד הרווחה מירי מאיר שטטמן השיבה כי: "פתחנו תע"ס כשירות לעיוור שממליץ על שינויים מרחיקי לכת, זה מצוי בהליכים בירוקרטים בשלבים מתקדמים בתוך המשרד, כאשר הוקצו 4 מיליון לסבסוד עלויות במסגרת התקנות".

אילנה בייניש מהמרכז לעיוור הסובלת מלקות ראייה הציגה במהלך הדיון פיתוחים שונים – מכשירים הקוראים מידע על גבי אריזות תרופות, טלוויזיה חכמה ומונגשת לעיוורים, משקפיים המנתחות את הנמצא ממול העיוור וקוראות לו טקסט ועוד, שלא מגיעים לישראל בשל העדר התאמה בעברית, עלויות וסיבות נוספות.

"יש בעולם ערים חכמות, שירותים ציבוריים, בינה מלאכותית אבל ישראל מפגרת מאחור. אין היום חקיקה בתחום, אין קהילת ידע בתחום ופיזור של המטלות לחברות. העבודה היא לא קשה, פשוט צריך לייצר את התשתית הנכונה. בעולם יש דרישה שכל חברה שרוצה להשתתף במכרז ממשלתי חייבת להיות נגישה על כל רבדיה, למה לא בארץ? צריך להגיע לחקיקה כמו באירופה בה כל מוצר טכנולוגי ממכונת כביסה ועד מערכת מידע צריכים להיות נגישים לבעלי מוגבלויות" קראה בייניש.

במהלך הדיון הציגו חברות שונות פיתוחים בתחום. אליאב רודמן מחברת אורקם הציג משקפיים היודעות לזהות לאחר שהוזנו להם תמונות מי האדם הניצב מול העיוור החובש אותם, כמה אנשים בחדר וכן לקרוא טקסט ולהקריאו בקול ופעולות נוספות.

משה קילים מנכ"ל מהלב – המרכז הישראלי לנגישות בתקשורת, שהוקם במיוחד למטרת פיתוח מוצרים לבעלי מוגבלויות ומעסיק כיום 40 עובדי פיתוח ומייצא מוצרים ל-8 מדינות הציג מוצר המזהה שלטים באמצעות הטלפון החכם, ובאמצעות רכיב המותקן על שלטים ובאוטובוסים, כך מוצגים קולית לעיוור קווי אוטובוס רלוונטיים, ואף הנהג מקבל הודעה כי אדם בעל מוגלות מעוניין לעלות לרכבו.

לפיתוח הזה של חברת לב אחראי שמואל נעמן, מנכ"ל פילוסופט מובייל המתמקדת בנגישות מבוססת סלולר, שנכנס לתחום לאחר שאיבד את הראייה לפני 12 שנה: "חשבתי שלא אוכל לתכנת יותר אבל אז הופתעתי כמה הטכנולוגיה יכולה לגשר על הפערים. ראיתי את הפוטנציאל הגדול שבמכשיר הזה מבחינת האוכלוסייה שלנו, והיותו נגיש ובעלות נמוכה נוכח הייצור ההמוני והחלטתי לעשות משהו".

כך פיתח נעמן אפליקציה הכוללת בתוכה מגוון שירותים לטובת ציבור כבדי הראייה והעיוורים. אחד הפיתוחים הנוספים עליהם עובד נעמן בימים אלה הינם מוצר "ראייה מלאכותית" הקורא טקסט ומזהה בני אדם בחדר, כאשר המוצר מתבסס על מצלמת הטלפון הסלולארי, מה שיביא למוצר בעלויות נמוכות בהרבה מאלה המצויים בשוק.

יו"ר הוועדה לא נשאר אדיש לפעילותו של שמואל ואמר: "אתה פועל מתוך מוטיבציה ואידיאולוגיה, אתה המועמד שלי לפרס ישראל. אני חושב שדבר כזה שמגיע מתוך הכרה ותרומה זה דבר שמחמם את הלב ומאחד אותנו לעם אחד".

עידן מאיר מנכ"ל חברת זיקיתאפ הציג פתרון התמצאות במרחבים סגורים לעיוורים הנשענת על חישנים המתוקנים במבני ציבור, ומאפשרים לעיוור להפנות את הטלפון הנייד לכל כיוון שיבחר ולשמוע מה ניצב מולו.

עינת נווה, עיוורת מלידה סיפרה על הקשיים הרבים שחווים עיוורים בשוק העבודה: "אני עובדת סוציאלית ואמא, אני משתמשת הרבה בטכנולוגיה אבל הקשיים רבים. אני משתמשת בעבודה בתוכנה שלא נגישה ואני זקוקה שהקולגות שלי יקריאו לי מה מצוין בתיקים השונים שאני מטפלת בהם, אין על המצב הזה פיקוח ואני לא יכולה באמת להשתלב עד הסוף".

גבי כהן, מחברת מגדל אור העוסקת בשיקום תפקודי ותעסוקתי של אנשים עם לקויות ראייה או עיוורון וכן בסיוע טכני לאוכלוסייה, ומשמש כזכיין של המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ציין כי "ב-40 אחוזים מהמקרים נכשל הליך ההשמה של עיוורים בעבודה וב-98 אחוזים מהמקרים הסיבה היא אי הנגשת תוכנות ומערכות מחשב ההכרחיות לעבודה".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון מקלב וקרא "הנתון הזה שההנגשה במחשוב מונעת מ-40 אחוזים מהמעוניינים לעבוד לעשות זאת צריך לעורר אותנו. אנו קוראים לקידום התקנות במשרד הרווחה, ובמסגרת הוועדה נזמין מחקר משווה למצב בעולם בכל תחום אמצעי ההנגשה לעיוורים, ונמשיך לדחוף את הנושא החשוב הזה כדי שבעוד שנה נוכל לשבת פה ולומר שהתקדמנו".

עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק והטוויטר של הכנסת
כל הזכויות שמורות לכנסת ישראל

מודעות פרסומת

נשמח לתגובתכם

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s