דו"ח העוני: יו"ר הוועדה אלאלוף: "המערכות לא מפנימות את הנתונים, גם הממשלה אשמה"; מנכ"ל הבט"ל מור-יוסף: "דרושים 70 מיליארד שקלים"

ח"כ אלאלוף על תקציב המדינה: "כספים חולקו בצורה בזויה והכי לא ישרה"
20 בדצמבר 2016, כ' בכסלו תשע"ז, בשעה 12:00

יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), התייחס בפתח דיון הוועדה על ממצאי דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי, לתקציב המדינה לשנים הבאות שאושר אמש 

בוועדת הכספים, ואמר: "אתמול חילקו כספים ששייכים לאזרחי המדינה בצורה הכי בזויה והכי לא ישרה שיכולה להיות, על בסיס לחצים לא הגונים על המערכת". עוד התייחס לתכנית חיסכון לכל ילד, ואמר: "70% לא זקוקים לזה, ו-30% שזקוקים לזה מקבלים כמו ה-70%, אז זה לא צדק". אלאלוף בישר כי שר האוצר כחלון התחייב בפניו כי עד סוף תקופת כהונת הכנסת הנוכחית לא יהיה קשיש אחד עני בישראל.
על דו"ח העוני אמר ח"כ אלאלוף: "הדו"ח טומן בחובו בשורות מצד אחד ותחושות קשות מאידך. רוב הרפורמות התחילו בסוף 2015, לכן הביטוי לשינוי בדו"ח זה חלקי מאוד. רוב השינויים שהמערכת הפוליטית הכניסה החלו ב-2016 וימשיכו בשנים הבאות. גם מבחינה אישית ומשפחתית, וגם סטטיסטית מורגש שינוי. לצערי אינני יכול להגיד שהמערכות הפנימו את דו"ח העוני. עוני זה לא רק קצבאות. המוסד לביטוח לאומי מפנים את ההחלטות בצורה מהירה ויעילה, שאר המשרדים הממשלתיים עוד לא הפנימו את הצורך לשתף פעולה. עוני זה לא רק מהלך תקציבי, אלא פיתוח שירותים, הבאת משאבים נוספים לאנשים החיים בעוני וגם שינוי תפישה של החיילים האמיתיים שאמורים להילחם במלחמה הזאת, העובדים הסוציאליים והמורים. הממשלה גם היא אשמה במצב העוני, בהיעדר מערכות שאמורות לשרת את האוכלוסיות, ולעזור להן למצות את הזכויות".
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור-יוסף: "דו"ח העוני הוא לא נושא פרטי של הביטוח הלאומי. זה צריך להיות נושא שהממשלה דנה בו, שתקבע יעדים. כמו שהיא קובעת יעדים מקרו-כלכליים, צריכים להיות גם יעדים מקרו-חברתיים. מכל גופי המדיניות הקיימים, רק יו"ר הוועדה הזאת מצא לנכון לבחון זאת. קצבאות זה רק סוף הדרך. הטיפול האמיתי הוא בבריאות, חינוך דיור, ורק אם כל אלה נכשלים, הקצבאות נכנסות לפעולה, ואסור להסתכל על זה הפוך, כאילו הקצבאות הן הטיפול העיקרי". מור-יוסף הוסיף: "בלי תוספת של 70 מיליארד שקל לתקציב הרווחה, השינויים יהיו קטנים לכאן או לכאן. דרושה החלטה מאז'ורית בעניין הזה". עם זאת, אמר כי חוק ההסדרים הנוכחי מביא איתו בשורות חיוביות, בהן העלאת שכר המינימום, העלאת קצבת הזיקנה והגדלת קצבאות הנכות.
ח"כ אילן גילאון (מרצ): "המגמה צריכה להיות להעלות את קו העוני מ-3,158 שקלים למפלס גבוה יותר. עוני הוא רק חלוקה לא נכונה של עושר".
ח"כ עבדאללה אבו-מערוף (הרשימה המשותפת): "לא מקבל את מסקנות הדו"ח. ככה לא מטפלים בעוני. זה עניין של מדיניות, לא רק חלוקה. כרגע מעדיפים לעשות עסקאות ביזיוניות ומאפיונריות מכספי התקציב. כמה משפחות אפשר להוציא מהעוני בתקציב שנותנים לתושבי עמונה?". אבו-מערוף התייחס גם לשיעורי העוני בקרב החברה הערבית, אשר אינם יורדים לעומת אוכלוסיות אחרות: "יש אפליה. אפילו רופא ערבי מרוויח פחות מרופא יהודי".
ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני): "אם אני לא מצליח לפצח את שאלת השתרכות החברה הערבית בירכתי החברה הישראלית, אינני ראוי להישאר במשכן הכנסת".
ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): "יש לתת מענים דיפרנציאליים למשפחות העניות. לא ייתכן שמפחיתים גמלה למקבלי הבטחת הכנסה או קצבאות ואז מורידים להם מהגמלה".
סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, הדגיש כי כספי הסיוע בשכר דירה לא התעדכנו במשך שנים. עוד המליץ: "יש להסיר חסמי תעסוקה ולהותיר רשת ביטחון כלכלית בסיסית, כדי לתת לאנשים אחריות על חייהם. בנוסף, יש להתחיל להתייחס להוצאות משקי הבית ולא רק להכנסות".
עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק והטוויטר של הכנסת
כל הזכויות שמורות לכנסת ישראל.