שר הרווחה בשעת שאלות: "זאת הזדמנות מצוינת ולהגדיל את מענק הנכות בצורה משמעותית"

14 במרץ 2017, ט"ז באדר תשע"ז, בשעה 20:30
שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, התייצב במליאת הכנת במסגרת "שעת שאלות, והשיב לשאלות חברי הכנס ללא הכנה מראש. כזכור, שעת השאלות היא כלי פרלמנטרי חדש שהוכנס במושב הקודם במטרה לאפשר לאופוזיציה להעלות נושאים במליאה באופן ישיר אל מול שרי הממשלה. מסגרת הזמן לכל שאלה היא שתי דקות, ולכל תשובה לא יותר משלוש דקות, ולחברי האופוזיציה יש יתרון במספר השאלות – לפחות שלושה רבעים מהשואלים יהיו מהאופוזיציה.

כאן
ח"כ דב חנין העלה את נושא עודפי הגבייה וההכנסה הצפויה לקופת המדינה מעסקת מוביליי וביקש להפנות את התקציבים לשירותיים החברתיים ובעיקר לנכים וקשישים.

השר כץ השיב: ועדת זליכה, שמתעסקת בנושא הנכים. אני לא יודע איזו תוצאה היא מביאה, אבל אפשר בטח מהכסף הזה להעלות את קצבת הנכות. 2,444 שקלים זה פחות מידי. העלות של להביא את זה לשכר מינימום זה 7 מיליארד. אז פה גם כן. אם פה יקבעו את זה במדרגות – חברת הכנסת נאוה בוקר שמה היום בוועדת שרים הצעת חוק להשוות את קצבת הנכות לשכר המינימום. עכשיו יש פה דרך של להגדיל את הקצבה בצורה משמעותית, תוך כדי התחשבות שהמענק שאנחנו מקבלים הוא חד פעמי וזה נכנס לבסיס. אנחנו נצטרך את הגדלה בכל שנה, אבל זאת הזדמנות מצוינת. זאת הזדמנות מצוינת ללכת ולהגדיל את מענק הנכות בצורה משמעותית.

ח"כ עודד פורר התייחס לאי השוויון בין עצמאים לשכירים ואמר: "70% מהעצמאים מרוויחים פחות מהשכר הממוצע במשק. העצמאי זכאי לדמי פגיעה בעבודה רק מהיום ה-13, לעומת השכיר שזכאי לדמי פגיעה בעבודה רק מהיום השלישי. אי-השוויון הזה צועק לשמיים. למה הצעת החוק בנושא תקועה?"
השר כץ השיב: מעסיקים לא מקבלים את דמי הפגיעה מהמדינה, ואז נוצרה אפליה מסוימת בין עצמאי בודד, ובין מעסיק שמעסיק אנשים. אם לתקן, אז לתקן את כולם. יחד עם זאת, אני אבדוק מה קורה עם הצעת החוק ואם צריך מעורבות שלי.

ח"כ אחמד טיבי התייחס לתנאים של העובדים הסוציאליים: " יש מספר נושאים שחשוב לטפל בהם הגנה וביטחון אישי, הפחתת מספר התיקים שבו כל אחת ואחד מהעובדים הסוציאליים נאלצים לטפל. לשפר את תנאי השכר."
השר כץ השיב: לפני חודש חתמתי על צו הרחבה – ש-7,000 עובדים סוציאליים שהם עובדי עמותות יקבלו אותו שכר של עובדי עיריות. 763 עובדים סוציאליים מהעמותות יעברו להעסקה ישירה. אחת החולות הרעות שלנו להביא מהאוצר תקנים. יותר פשוט להביא כסף מתקנים, כי לדעתי, ההסתדרות טועה. למה ההסתדרות טועה? כי היום מגיע עובד למדינה, הוא יכול להתקדם שלוש דרגות. הוא מגיע לדרגה השלישית מהרגע שהוא נכנס לעבודה בתוך חמש שנים. ואז 30 שנה אין לו לאן לשאוף, וגם אי-אפשר לפטר אותו. ההסתדרות צריכה לשנות טיפה מאופייה ולהגיד מאה אחוז. אנחנו, ההסתדרות הגדולה, מגנה על אלה שעובדים, ונדאג לשפר אותם. אולי האוצר ישפר לנו תקנים, כי זאת בעיה גדולה.

ח"כ אוסמה סעדי העלה את נושא מעונות היום וביקש לדעת כיצד מיושם תקציב 2017-2018 המיועד לנושא. השר כת השיב: "אני חושב שמדינת ישראל החליטה להקציב לבניית מעונות יום בשנת 2017 – 108 מעונות, 350 מיליון שקל. ו-2018 – 350 מיליון שקל. בשנת 2017, מכל מכסה כזאת, מכל מכסה כזאת, 25% מיועד למגזר. זאת אומרת, מדינת ישראל הקציבה למגזר 90 מיליון שקל – פחות, 87.5 מיליון שקל לשנת 2017, ו-87.5 מיליון שקל לשנת 2018. אני יכול להגיד שבאופן יוצא דופן כל ההקצאות של שנת 2017 יצאו. בדרך כלל ההקצאות יוצאות באוקטובר-נובמבר של אותה שנה – ינואר יצאו הקצאות.
פניתי לאוצר, ביקשתי להוציא את ההקצאות של 18'. בהקצאות של 18', הפחד שלהם הוא פחד תזרימי אני מקווה שביוני, שנראה חיתוך חצי שנתי של ההוצאות בפועל, כי ההקצאות הלכו. התכנון נגמר, צריך חוזים עם קבלנים, צריך לצאת לבנות."

ח"כ אכרם חסון שאל "מדוע לא מטפלים בהפרות חוקי העבודה במגזר הלא יהודי?" השר כץ השיב: אחד החוקים הגדולים להערכתי, כשאני מדבר על חקיקה, אחד הגדולים החוקים שהעברתי במשרדי היה החוק לאכיפת דיני עבודה, בשורה התחתונה, כשהוא ימומש במלואו, לדעתי הוא יבטל את הקטע של העסקת עובדים דרך העסקה קבלנית כי לא יהיה כדאי. ונכנסנו ועשינו את הסדק הזה בקיר, והתחלנו לגייס בודקי שכר. אני מקווה שכמות בודקי השכר תעלה ואז אנחנו נוכל לעשות פריסה יותר גדולה, כי היום אנחנו לא יודעים לעשות פריסה גדולה עם מה שיש לנו. אבל אנחנו רואים תוצאות.

ח"כ איילת נחמיאס ורבין שאלה: היא מהן התוכניות של משרד העבודה והרווחה בתחום ההכשרות המקצועיות? איזה תקציב מתוכנן לצורך העניין הזה? ואיך אתה רואה את זה מנקודת מבט אסטרטגית, טיפוח ההון האנושי, לאור המחסור הגובר בכוח אדם מקצועי ואיכותי במשק ובתעשייה בפרט? השר כץ השיב: יש צרכים אדירים למשק. לצערי, לצערי, אף אחד לא עשה בדיקה, מה צריך בדיוק לאיפה ולמה. אף אחד לא קבע סילבוס לימודי לחברות מסוימות, מה הצרכים של אותה חברה. מדינת ישראל, אם אתה הולך ללמוד גיאוגרפיה של מיצרי גיברלטר, מסבסדת אותו ב-40,000 שקל. הנדסאי מסבסדים ב-8,000 שקל – איך הוא ילך ללמוד? היום אני אצל מנכ"ל האוצר בדיוק בעניין הזה, כי יש לנו בעיה גדולה. קודם כל, אנחנו לא יודעים כמה צריכה המדינה ואיזה מה.
כל הזכויות שמורות לכנסת ישראל

מודעות פרסומת

נשמח לתגובתכם

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s