8 במאי 2017, י"ב באייר תשע"ז, בשעה 14:55
ועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק הקצאת מקום חניה לנכה סמוך למקום מגוריו, של ח"כ אמסלם וח"כים נוספים. עד היום הייתה הקצאת מקום חניה לנכה סמוך למקום מגוריו נתונה לשיקול דעת הרשות המקומית, חלקן לא הכירו בצורך זה בכלל, וחלקן הקצו רק לסוגים מסוימים של נכים. הצעת החוק תחייב את הרשות המקומית
להקצות לנכה מקום חניה קבוע סמוך ככל האפשר למקום מגוריו, ובמרחק שלא יעלה על 200 מטר. רשות התמרור המקומית תציב במקום תמרור מתאים. ההסדר לא יחול אם בבעלות הנכה מקום חניה בתחום המגרש בו נמצא ביתו, או אם באזור אין כלל מקומות חניה מוסדרים. במקרה כזה רשאית הרשות להקצות חניה במרחק של עד 400 מטר.
יו"ר הוועדה דודי אמסלם: "כל מקום חניה שמיוחד לנכה נגרע מהציבור, אבל חייבים להבין שגם נכה שאינו נכה גפיים, לפעמים יש לו מגבלות תנועה מכל מיני סיבות. זה כמעט החוק הכי מוסרי שהעברתי בכנסת. שכל אחד ישאל את עצמו אם הוא היה בצד של הנכה מה היה אומר. נכים גם כך קשה להם בחיים. אם אפשר להקל עליהם גם על חשבוני – זה עדיין איזון נכון".
משרד הפנים הסתייג מהצעת החוק וטען כי משמעות הקצאת מקום חניה לכל נכה מבחינת המרחב הציבורי היא כזו שהדבר צריך להיעשות בצמצום – רק למי שצריך את זה, כלומר למוגבלי תנועה.
על כך השיב יו"ר הוועדה דודי אמסלם: "אני לא פותח דיון מי נקרא נכה". עו"ד עדי מרלה, נגישות ישראל: "חייבים הגדרה מי מקבל תג נכה. יש גם לקרובי משפחה רכבים. אנחנו מבקשים לצמצם. בנוסף מבקשים שהחניה תסומן לפי התקן ובהתאם לסוג הרכב".
חן כהן, משרד התחבורה: "החוק מוסרי אבל צריך לבחון ניידות, שלא תהיה הצפה".
עו"ד טליה דוד, יו"ר ועדת נגישות לבעלי מוגבלויות בלשכת עוה"ד: "נכה עובד לא יכול לקבל תו חניה במקום העבודה, אלא רק באזור מגוריו. עבדתי בתל אביב באזור תעשייה שלא הייתה בו חניה והעיריה סירבה להקצות לי מקום, בטענה שנכה מקבל מקום חניה אחד".
יו"ר הוועדה, דודי אמסלם: "הטענה צודקת. נכניס זאת בדברי ההסבר לחוק ולקראת הקריאה השנייה והשלישית נבדוק אפשרות להסדיר זאת".
כל הזכויות שמורות לכנסת ישראל
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.