אושר בקריאה ראשונה: העלאת קצבת הנכות

31 בינואר 2018, ט"ו בשבט תשע"ח, בשעה 16:40
​מליאת הכנסת אישרה בריאה ראשונה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 201 והוראת שעה) (הגדלת קצבת נכות), התשע"ח-2018 . 90 ח"כים תמכו ללא מתנגדים והצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה שכבר מחר תחל בהכנתה לקריאה שנייה ושלישית. המשך המידע כאן

מוצע להגדיל את קצבת הנכות הכללית בסכום של כ-340 ש"ח החל מיום 1.1.2018 ובסכום נוסף של כ-161 ש"ח נוספים החל מיום 1.7.2018. ההגדלה תינתן במלואה גם לזכאים לקצבה שנמצאים במוסדות במימון ציבורי. כמו כן, מוצע להגדיל את קצבת השירותים המיוחדים לנכים בסכום של כ-200 ש"ח החל מיום 1.1.2018. נכים שעברו בעבר לקבל קצבת אזרח ותיק יהיו זכאים לתוספת בסכום של כ- 170 ש"ח החל מיום 1.1.2018 ולתוספת של כ-80 ש"ח נוספים החל מיום 1.7.2018. עוד מוצע להגדיל את הסכום שאינו מובא בחשבון לחישוב הכנסת הנכה לצורך בחינת הזכאות לגמלה לסכום של כ-3400 ש"ח החל מיום 1.1.2018 וכ-3500 ש"ח החל מיום 1.7.2018. בנוסף מוצע כי קצבאות נכות כללית,שירותים מיוחדים וילד נכה המשולמות החל משנת 2022 יעודכנו לפי הצמדה לשכר הממוצע במשק. עוד מוצע כי ועדה ציבורית תמליץ על הגדלה נוספת של שיעור הקצבאות בשנים 2020 ו-2021 בכפוף למגבלת עלות כוללת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בתחילת הדיון: "זה מהלך שמשנה את סדרי עולמנו, עשרות שנים ציבור בעלי המוגבלויות במדינה חיכה לתוספת משמעותי כזו. נפגשתי איתם ושמעתי דברים קורעי לב שנכנסים ללב. יש פה צדק חברתי קלאסי פשוטו כמשמעו. לעזור לאנשים שזקוקים לעזרה ואינם יכולים מיידית לעזור לעצמם. יש כאן תיקון עולם, תיקון עולמינו.

כולנו יכולים לקטוף את הפירות מן העץ, 99% מהדיונים בתוך הבית הזה הם על קטיפת הפירות מהעץ. אחד אומר אני אקטוף, והשני אומר אני אקטוף יותר, והשלישי אומר אני אקטוף עוד יותר, אני אקטוף ואחלק. ויש רק בעיה אחת. אם רק נקטוף את הפירות ולא נגדל את העץ, לא יהיו פירות, ולכן התנאי לצדק חברתי הוא צמיחה כלכלית, הצמחת העץ. אין דרך אחרת. והצמחת העץ זה דבר קשה משום שצריך כמובן לקצוב את הדשן וצריך להביא מים, וגם את זה צריך לקצוב, וצריך לגזום את העצים כדי שתבוא השמש. אלה פעולות קשות.

אין רגישות חברתית בלי מדיניות כלכלית, אין מדיניות כלכלית של צמיחה ללא מדיניות שוק חופשי, אין. השוני הגדול שאנחנו רואים בכלכלות העולם, ובייחוד בכלכלתה של סין, זה פתיחת דרגות גדולות מאוד של חופש כלכלי. לא השתנה שם, לא השתנו הסיסמאות של צדק חברתי, מה שהשתנה זה היכולת פתאום להוציא מאות מיליוני אנשים מעוני מרוד על-ידי פתיחת השווקים.

זה מה שאנחנו עשינו כאן במדינה. בפתיחת הכלכלה הישראלית כי הצמיחה היא המתכון והיא הבסיס לצדק החברתי. הדברים הללו של יכולת להעניק את הפירות החברתיים, תלויים בצמיחה הכלכלית, והצמיחה הכלכלית תלויה בהמשך המדיניות שמטפחת יזמות, מטפחת תחרות, מטפחת שוק חופשי."

יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג הגיב: "מדינה מתוקנת לוקחת אחריות כלפי אזרחיה כמחויבות בסיסית, לא צריך כל היום להגיד תודה. זה צריך להיות דבר נתון וברור שהמדינה מושיטה יד ודואגת לרשת ביטחון בסיסית לאלה שהגורל התאכזר אליהם, ובוודאי בונה רשת ביטחון בסיסית שנוגעת לחינוך, בריאות, רווחה, ביטחון אישי, סעד ועוד ועוד נושאים.

כשראש ממשלה מדבר על סוגיית הפערים החברתיים, אי אפשר להתעלם מסוגיות מאוד עמוקות, ובהן: התורים הארוכים בבתי החולים, העומסים הבלתי נסבלים על שירותי הרווחה, הקשיים הרבים מאוד בכיתות הגדולות, האלימות הגואה והפשיעה במקומות מסוימים, הפערים החברתיים שלא נסגרים על-פי כל דוחות העוני של השנים האחרונות.

הצעת החוק שאנחנו הצענו, הצעת החוק הפרטית, שגם היא תמוזג מחר עם הצעת החוק הממשלתית. צריכים ביחד למצוא את העמק השווה בכל הסוגיות הללו, כדי שנצא מכאן מאוחדים באמת סביב המטרה הנעלה באמת של שבירת תקרת הזכוכית, של שדרוג ציבור האנשים עם מוגבלויות שהגורל התאכזר אליו, ואנחנו יכולים לעשות שינוי היסטורי ממש, שבו נראה סוף סוף אנשים עם מוגבלויות יוצאים לתעסוקה, חיים ברווחה מסוימת, כבודם האישי נשמר ואנחנו כמדינה נותנים לכך את המענה."

שר העבודה והרווחה חיים כץ: "זה שלב נוסף בדרך להביא את קצבת הנכות לשכר מינימום. אני רוצה להודות למנהיגי ציבור הנכים שהובילו את המאבק ונתנו לב ונשמה, ויצרו את מתווה הנכים. הפיכת מתווה להסכם זו תורה. עברתי הרבה הסכמים, יצרתי הרבה חוזים כאלה, הסכמים קיבוציים, ושם בהפיכה מכתוב לחוק או מהסכמה להסכם, שם אתה צריך לשים את עיניך כי שם אתה יכול או לזכות בכול או לאבד את הכול. אני בלב קל יכול להגיד שהמתווה הזה לא היה מגיע למיצוי או שההצמדה לא הייתה קיימת אם אנחנו לא היינו עומדים עם היד על הדופק, כי עמדנו על זה שהיא תהיה על כל הנכים, על הילדים. על כל הנגזרות כפי שהגעתם במתווה."

ח"כ קארין אלהרר: "אני הייתי מציעה לכל המעורבים שקושרים לעצמם כתרים כרגע – אל תעופו על עצמכם. הפעימה הראשונה והשנייה משמעותן עלייה של 500 שקלים. אם מישהו חושב שזה התיקון ההיסטורי – בסדר, מברכים על התיקון, אבל עם זה יהיה להם הון? עם זה יוכלו לחיות בכבוד? עם זה העלינו מעל קו העוני? בואו, תהיו צנועים. הבאתם תיקון, ואני מברכת אתכם, אבל אל תחשבו שתיקנתם עולם. הצעת החוק היא הצעה שרחוקה מלהיות הצעה מושלמת."

ח"כ אילן גילאון: "המלחמה המתמשכת שלנו על העלאת קצבת הנכות היא לא רק המלחמה של הנכים, זאת מלחמת השחרור של כל מי שנפגע מהחלוקה הלא צודקת של המשאבים ומסדרי העדיפויות העקומים של הממשלה. אני אתמוך בכל חוק ולא אכפת לי מי יקבל את הקרדיט כל עוד הוא מקיים לפחות את הסכם הפשרה שנחתם בהסתדרות ככתבו וכלשונו. לצורך כך אגיש הסתייגויות בהמשך הדיון בוועדת העבודה והרווחה כדי לוודא שעקרונות ההסכם יבוטאו בחקיקה: העלאת הקצבה לפחות ל- 4500 ₪, הצמדה לשכר הממוצע במשק מהיום הראשון, חוק אחד שכולל מקסימום 4 פעימות ומעלה את הקצבה בסופו של דבר לפחות לסכום הנ"ל, העלאת הדיסרגרד ל- 5,300 ₪, כל הקשישים הנכים יזכו בקצבה הגדולה מבין השתיים כמו בעבר."
כל הזכויות שמורות לכנסת ישראל

נשמח לתגובתכם

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.